- מורבית I
- מוּרְבִּיתI f. (רָבָה) young tree or bough.Pl. מוּרְבִּיּוֹת. Succ.IV, 5 (45a) מ׳ של ערבה (Mish. a. Ms. M. מַרְ׳) young willows; Yalk. Ps. 876. Tam.II, 3 מר׳.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
